שגיאת כתיב


שגיאת כתיב היא שימוש ברצף תווים שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה. חלק משגיאות הכתיב מקורן בשוני בין צליל המילה ובין האופן שבו היא נכתבת. זה המצב במקרים בהם הכתיב של אותיות או של צירופים שונה בעוד הצליל שלהם זהה, כאשר יש הכפלה או השתקה של אותיות, או כאשר רצף התווים זהה למילה מוכרת או מקובלת, אך משילובו במשפט ברור כי הכותב כיוון למילה שונה. יש להבחין בין שגיאות כתיב לשגיאות תחביריות, בהן המילים מאויתות נכון, אך בחירתן, סידורן במשפט או הטייתן שגויים.

שגיאות כתיב עלולות לנבוע ממספר גורמים, כגון פירוש שגוי של צלילה של מילה, בלבול בין מילים שונות שצלילן זהה, קושי בכתיבת מילים ארוכות ומורכבות, קשיי תעתיק וציפיות תלויות שפה (במיוחד אצל אנשים שלמדו לכתוב בשפה מסוימת בגיל מאוחר). הכתיב הנכון של מילים וכללי הכתיב הנכון נלמדים בדרך כלל בכיתות היסוד, וריבוי שגיאות כתיב לא מכוונות אצל אדם בוגר, שאינו סובל מליקוי קוגניטיבי, נחשבות בדרך כלל כעדות להשכלה חסרה או לקויה.

במקרים מסוימים עשויה שגיאת כתיב לגרום גם לשינוי במשמעותה של מילה. כך, למשל, השם הפרטי "שבתי" נחשב ביהדות לשם חיובי (והוא אף מופיע בתנ"ך), בעוד השם "שבתאי" נחשב למזוהה עם האל הרומי סטורן ולשם של רוח רעה.
גורמי שגיאות כתיב
גורמים התלויים במילים ספציפיות

מילים מסוימות מועדות יותר לשגיאות כתיב מאחרות. עם הגורמים המובילים לנפוצות של שגיאות במילה מסוימת נמנים:

נדירות השימוש במילה – מילים נדירות מעצם טבען מוכרות פחות לכותב ועל כן יש סיכוי גדול יותר לטעות בכתיבתן. קבוצה מיוחדת של מילים נדירות היא אלה השאולות משפות אחרות, ואשר השימוש בהן מועט.

שגיאות כתיב מופיעות בשכיחות גבוהה, גם אצל אנשים הממעטים לטעות, במילים הומופוניות (מילים שנשמעות זהות אך נכתבות באורח שונה), למשל החמישייה קרה-קרא-כרע-כרה-קרע. בכתיבה מהירה עלול המוח להשתמש בתצורות מוכרות ולהתבלבל בטעות בין תצורות שונות. העלייה בשכיחותן של שגיאות אלו בשנים האחרונות נובעת מכך שבודקי איות מילוניים אינם מסוגלים לזהותן. שגיאה נפוצה במיוחד בעברית היא שימוש לא נכון ב"עם" וב"אם".

מילים ארוכות עשויות לסבול משגיאות כתיב רבות יותר בגלל הקושי לזכור את כל המילה בבת אחת.

מילים ממקור הזר לשפה – מילים המתורגמות משפות אחרות, במיוחד שמות, בנויות לפי כללים הזרים לשפה ועל כן עלולים לעורר יותר שגיאות כתיב. לעתים, שמות עוברים תעתיק מוטעה משפת המקור לשפה אחרת על סמך דרך כתיבת השם בשפת המקור, ולא על פי דרך הגייתה בשפת המקור. יש המתייחסים לשגיאה מעין זאת כשגיאת כתיב. דוגמאות לכך: שמו של מייקל קרייטון (Michael Crichton), תועתק בטעות כ"מייקל קריצ'טון", הסופר פאולו קואליו, ששם משפחתו מאוית "קואלו", הסופר ז'ורז'י אמאדו, ששמו הפרטי מאוית בדרך כלל "ז'ורז'," ושמו של הסופר האיטלקי איטלו זבבו (Italo Svevo), שבתרגום הראשון לספרו, שנעשה מאנגלית (ולא משפת המקור, איטלקית), נכתב שמו "סבבו", מה שגרם לשמו להיכתב כך בכל תרגומיו הבאים. עם זאת, כאשר ההגייה המקורית של המילה תואמת לכמה דקדוקים שונים בעברית אזי (בדרך כלל) כל צורות התעתיק תקניות – כמו במקרה של "טורקיה" (שניתן לכתבה גם כ"תורכיה") – ואז אף אחת מהן אינה שגיאת כתיב.

גורמים התלויים בשפה

בשפות שונות יש שכיחויות שונות של אפשרויות לטעות בכתיב. אנגלית היא שפה המועדת מאוד לשגיאות כתיב בגלל מספר התנועות הרב שבה ובגלל המספר הגדול של צירופי אותיות הנשמעים באופן זהה או כמעט זהה. גם בעברית, בפרט בהגייה הישראלית העכשווית, יש אפשרויות רבות לשגיאות כתיב עקב היעלמותם של מספר צלילים מהשפה והידמות הצליל של אותיות מסוימות לצליל של אותיות אחרות. בגרמנית, לעומת זאת, יש פחות שגיאות כתיב, משום שקיים בשפה מנגנון פיקוח אינטנסיבי הדואג להתאמה בין הפונטיקה לכתיב.

הגורמים לשגיאות כתיב בשפה כוללים:

אותיות או צירופי אותיות שונות הנשמעות דומה;
אורך המילים בשפה. ככל שהמילים ארוכות יותר, כך צפויות להופיע יותר שגיאות כתיב;
הימצאות יוצאים מן הכלל – אותיות שנכתבות אך אינן נהגות או שנהגות בדרך אחרת משהן נכתבות.

במשלבי שפה מסוימים נהוג להשתמש בחוקי כתיב שונים מן המקובל. למשל, בהודעות דואר אלקטרוני ובמסרים מידיים הנכתבים באנגלית מקובל להחליף את המילה "You" באות "U" או את המילית "are" באות "R".

היו שמתחו ביקורת על האקדמיה ללשון העברית על שאינה מטפלת ברצינות מספקת בדקדוק ובכתיב של העברית ושהיא פועלת על פי גישות מיושנות. על פי טענות אלו, לעתים קרובות משבשים את השפה העברית בשל היעדר תקנון מספק וחוקים לשוניים נוקשים כתוצאה מהמדיניות הלשונית בישראל[1]. השיבושים הרבים בשפה הם אחד הטיעונים שהעלו תומכי ליטון העברית – מעבר לכתיבת עברית באותיות לטיניות.
גורמים התלויים באדם
מכתב של ילדה בת חמש עם שגיאות כתיב האופייניות לגילאי לימוד הכתיבה
מודל כתיבת המילה, שקושי באחד השלבים בו עלול לגרום לשגיאות כתיב רבות

שגיאות הכתיב נובעות מאי זכירת הכתיב הנכון של מילים או מאי ידיעת הכללים שעל פיהם נקבע הכתיב הנכון. הן מופיעות בראש ובראשונה אצל ילדים בשלבי לימוד הכתיבה הראשונים ואצל הלומדים שפה חדשה. שכיחות של שגיאות כתיב בשפה זרה תלויה בדמיון של השפה הזרה לשפת האם של הלומד. כך, למשל, התברר שדוברי רוסית כותבים בעברית בפחות שגיאות כתיב מדוברי אנגלית מכיוון שהכתיב העברי דומה יותר לרוסי מאשר לאנגלי. לעומת זאת, במשימות שבהן התבקשו נבחנים להחליט האם להציב את ה"א הידיעה, דוברי האנגלית עשו הרבה פחות שגיאות מפני שבאנגלית, בניגוד לרוסית, קיימת מערכת מיידעת [2] (שגיאות אלו נחשבות לשגיאות דקדוקיות ולא לשגיאות כתיב).

שגיאות כתיב בשפת האם מצטמצמות בדרך כלל עם עליית הגיל של הילד והחשיפה למספר מילים רב יותר. החוקרת דורית רביד ביצעה מחקר בו הציגה לילדים שונים בכיתות ב', ד' ו-ו' מילות תפל המבוססות על משקלים ובניינים אמתיים וכוללות רמזים מורפו-פונולוגיים המקובלים בשפה העברית. ההצלחה בכתיבה הנכונה על פי רמזים אלו בקרב תלמידי כיתה ב' הייתה 55 אחוזים, מעט מאוד יחסית להצלחה בקרב תלמידי כיתות ד' (69.1%) וכיתות ו' (71.8%). תוצאות אלו הביאו את רביד להסיק כי כיתות ב' עד ד' הן החשובות ביותר בהקניית הכתיב הנכון[3].

בימינו התפתחות יכולות הכתיב היא אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום רכישת הלשון אצל ילדים ובני נוער בגילאי בית הספר. ממחקרים אלו עולה המסקנה כי עד גיל 20, פחות או יותר, נמשכת רכישת הלשון ה"טבעית", ובתוכה הכתיב. מן הסתם, גם לימודי כתיב במסגרת בתי הספר עוזרים במידה זו או אחרת לתלמידיהם לרכישת הכתיב התקני.

ישנם ילדים שאצלם המקור לשגיאות הכתיב הוא ליקוי באחד ממרכיבי תהליך הכתיבה. ילדים אלו מאובחנים כבעלי דיסגרפיה ויש צורך בהוראה מתקנת על מנת לסייע להם להתגבר על שגיאות הכתיב. פעולת הכתיבה כרוכה בתהליך קוגניטיבי מורכב ורב-שלבים, שבראשו ההמרה פונמית-גרפמית הכולל שלבים רבים כמו כך שפגיעות שונות בתהליך זה מולידות דיסגרפיות שונות, וטיב הדיסגרפיה נקבע על ידי השלב המסוים בתהליך זה אשר בו חלה הפגיעה. לפיכך, כל דיסגרפיה מתבטאת בסוג שונה של טעויות במהלך הכתיבה. לדוגמה: פגיעה במסלול הלקסיקלי עלולה לגרום לדיסגרפיית שטח, העשויה להתבטא בטעויות רגולריזציה (כמו כתיבת "רוש" במקום "ראש"); פגיעה במסלול הסב-לקסיקלי עלולה לגרום לדיסגרפיה פונולוגית, העשויה להתבטא באי-יכולת לכתוב מילים לא מוכרות; פגיעה בבאפר הגרפמי-פונמי עלולה לגרום לדיסגרפיית נגלקט, העשויה להתבטא בהשמטת אותיות או החלפתן בתחילת מילים או בסופן ועוד. בנוסף, ילדים המתקשים בלמידה באופן כללי, למשל בעלי קצב אטי של למידה או הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות יתקשו יותר בלימוד כתיב נכון.

שגיאות כתיב יכולות להופיע בעקבות פגיעה מוחית גם אצל אנשים שלפני הפגיעה כתבו ללא שגיאות. תופעה זו נקראת "דיסגרפיה נרכשת" (בשונה מ"דיסגרפיה התפתחותית").
סוגים של שגיאות כתיב

שגיאות כתיב בשפה כלשהי קיימות רק כאשר יש באותה שפה כתיב תקני שהשגיאה חורגת ממנו. כללי כתיב תקני אלו עשויים להיות תוצר פעולתו של גורם רשמי או רשמי למחצה, נורמה שהתגבשה לפי נוהג, או קבלת גורמים מסוימים — לדוגמה, מילונים — כמכתיבי תקן. במקרים מסוימים משתרשים שגיאת כתיב או שיבוש בשפה, לעתים עד כדי כך שהם נלמדים בבתי־ספר כצורה הנכונה, וזוכים לאישור על ידי הגורמים הקובעים את תקני האיות, אף כי במקרים לא מעטים השימוש בשיבוש שהוכשר מקובל רק בהקשרים מסוימים. כך, לדוגמה, המילה ain’t באנגלית, שמקורה בשיבוש לשוני לונדוני מן המאה ה-18, אינה נחשבת שגיאה בציטוט ישיר של אדם המדבר אנגלית במשלב נמוך, אך תיחשב לשגיאה בהקשר פורמלי. מקרים דומים ניתן למצוא במספר רב של ביטויי עגה (סלנג). במקרים אחרים חל שינוי במעמדה של שגיאה כתוצאה מיוזמה של גוף מכתיב תקן, והכתיב שנחשב תקין קודם לכן עשוי להיחשב שגוי על פי התקן החדש.
אותיות בעלות צליל זהה או דומה

שגיאות כתיב רבות נובעות מקיומן של אותיות הנהגות באופן דומה או זהה. במקרים רבים נובעת הבעיה מכך שאותיות או צירופי אותיות שצלילם היה שונה הפכו דומות זו לזו עם הזמן, וטשטוש ההבדל מוביל לשגיאות כתיב. בעברית, נובעת הבעיה במקרים רבים מעיצורים שונים שההבדל ביניהם היטשטש. באנגלית נעוץ מקורן של שגיאות רבות בבלבול בין תנועות הנשמעות דומות מאוד, אך נכתבות באופן שונה. כך, לדוגמה, המילים site ו-sight נכתבות באופן שונה, אך צלילן זהה, בגלל השינוי באופן הגייתה של sight. בשפות כמו ספרדית או גרמנית יש קשר הדוק בין אופן הגיית המילה וכתיבתה. כך, לדוגמה, דובר השפה הגרמנית לא יתקשה באיות מילה מורכבת כמו Gemütlichkeit מהגייתה. מקרים של בלבול יש בעיקר במקרים של תצורת איות חריגה (למשל במילה Ekstase, המאויתת ב-ks ולא ב-x, כנהוג בדרך כלל בגרמנית).

כמה דוגמאות לשגיאות כתיב הנובעות מדמיון אותיות בעברית:
שלט בו הוחלפו בטעות האותיות כ' ו-ת' באותיות ק' ו-ט' במילה "כורתים"
המלה "השכרה" נכתבה בשלוש שגיאות כתיב, אל"ף במקום ה"א, סמ"ך במקום שי"ן, קו"ף במקום כ"ף. גם המלה "unix" נכתבה בשגיאת כתיב

א'-ה'-ע': העיצור שמסמלת האות עי"ן הוא עיצור גרוני, אל"ף היא עיצור גלוטאלי, ואילו ה"א היא לרוב עיצור חוכך סדקי בו מוציאים אוויר רב. דוברים רבים מתקשים בהגייה של הבדלים אלה – את העי"ן מבטאים לרוב כאל"ף; ובין אל"ף לה"א נותר הבדל מסוים בהגייה, אך גם הוא מיטשטש והולך. היעדר בידול פונטי בין העיצורים גורם לבלבול. דוגמאות לשגיאות מסוג זה: "מאולה" במקום "מעולה", "מאילה" במקום "מעילה" ו"שגיעות כתיב" במקום "שגיאות כתיב".
ח'-כ' רפה (ללא דגש קל או דגש חזק): בעבר הייתה ההגייה של האות חי"ת גרונית, אך כיום הוגים אותה רוב דוברי השפה כמו כ"ף רפה. דוגמאות לשגיאות מסוג זה: "ממלחה" במקום "ממלכה" ו"חיוח" במקום "חיוך".
ק'-כּ' דגושה – בעבר נהגו האותיות באופן שונה (האות קו"ף נהגתה גרונית), אך כיום הגייתן זהה. דוגמאות לשגיאות מסוג זה: "קוס" במקום "כוס" ו"כפה" במקום "קפה".
ת'-ט': בעבר נהגו האותיות באופן שונה, אך כיום הגייתן זהה. דוגמאות לשגיאות מסוג זה: "השחטה" במקום "השחתה" ו"חתיבה" במקום "חטיבה".
ס'-ש' שמאלית (שׂין): הגיית שׂין שמאלית התלכדה עם הגיית סמ"ך כבר בימי המקרא. הבלבול בין האותיות נפוץ למדי, ולרוב נוטים השוגים לכתוב סמ"ך במקום שׂי"ן. דוגמאות: "סמחה" במקום "שמחה", "מפסעה" במקום "מפשעה", "סמול" במקום "שמאל" או "תשרוקת" במקום "תסרוקת". במקרים מסוימים היטשטשו ההבדלים, ושתי תצורות הכתיב תקינות. לדוגמה: שרטוט וסרטוט, שריטה וסריטה או משור ומסור.
ו'-ב' רפה: סוג נדיר יחסית של שגיאות. לרוב כותבים ב' במקום ו' ולא להפך.

דוגמאות של שגיאות כתיב באנגלית הנובעות מאותיות או צירופי אותיות שצלילם זהה:

ee נשמעת לעתים כ-ea
u נשמעת לעתים כמו oo
s נשמעת לעתים כ-z
g נשמעת לעתים כ-j
c נשמעת לעתים כ-k
ph נשמעת לעתים כ-f
ight נשמעת לעתים קרובות זהה ל-ite

אותיות "שותקות" או מוכפלות

בשפות רבות יש אותיות או צירופי אותיות הנכתבות אך אינן נשמעות בדיבור, או הכפלות של אותיות ללא שינוי בולט בהגייה. תכונה זו בולטת בשפה הצרפתית ונפוצה מאוד גם באנגלית, אך כמעט ואינה קיימת בשפות כגון ספרדית, איטלקית וגרמנית. אותיות מעין אלה נשמטות באופן טבעי אצל מי שאינם מכירים את הכתיב הנכון. שגיאות נפוצות מסוג זה באנגלית הן, למשל, השמטת האות k במילה knight, האות g במילה gnome, האות k במלה knowledge, או האות b במילה lamb. בעברית, מושמטת לעתים א' שותקת הנמצאת באמצע מילה, למשל במילה "ראשות" בצירוף: "ראשות הממשלה". וכן האות שׂ' השנייה במילה "יששכר" אינה נשמעת.

במילים בהן מוכפלת אות, עלולה ההכפלה להישמט (comon במקום common). במקרים אחרים עלולה להיווצר שגיאת כתיב כתוצאה מהכפלת ’פיצוי‘ של אות שאינה צריכה להיות מוכפלת (comming במקום coming). שגיאות הנובעות מהכפלה של אותיות מתרחשות גם בגרמנית (Kenntniss במקום Kenntnis), אך הן נפוצות פחות מכיוון שאותיות מוכפלות נהגות בדרך כלל באופן שונה מאותיות שאינן מוכפלות.
איות חריג

שגיאות כתיב רבות מתרחשות במילים שאינן מאויתות בדרך המקובלת ליצירת אותו צליל בשפה. דוגמאות לכך הן אותיות הנכתבות אך אינן נשמעות ואותיות הנהגות באופן שונה מהגייתן השכיחה. במקרים רבים מדובר במילים שמקורן בשפות אחרות, המשמרות את כללי האיות וההגייה של שפות אלה. מילים מעין אלה נפוצות מאוד בשפה האנגלית, שקיבלה מילים רבות משפות אחרות המשתמשות באלפבית הלטיני (בעיקר מצרפתית). כך, למשל, המילה lieutenant הנהגית 'לוּטננט', ולכן עלולה לסבול מהאיות השגוי lutenant. דוגמה אחרת היא מילים המאויתות באמצעות האותיות gh, כגון thought או sleigh.

שגיאות מסוג זה נדירות בעברית, משום שאין בה מקרים רבים של מילים המאויתות באופן חריג. עם זאת, שני מקרים הנופלים תחת קטגוריה זו הן מילים מושאלות מארמית, המסתיימות באות א' (אבא, קמעא), ומילים המנוקדות בפתח גנובה, כגון תפוּחַ; שני המקרים הם כר פורה לשגיאות כתיב ('אבה' במקום 'אבא', 'תפואח' במקום 'תפוח').
שגיאות של צירוף או פירוק מילים

שגיאות כתיב רבות נובעות מחלוקה לא נכונה של מילים – כתיבת מילה אחת כשתיים או שתי מילים כאחת. שגיאה מעין זו באנגלית היא כתיבת "ofcourse" במקום of course[4]. שגיאות כאלה נפוצות גם בגרמנית, שבה במקרים רבים נכתב צירוף סמיכות כחיבור של שתי מילים, וקיימים כללים הקובעים מתי יצטרפו שתי מילים לאחת. בעברית נפוצה כתיבה של מילה אחת כשתי מילים בעקבות הפרדת אותיות השימוש מהמילה אליה הן מצורפות – לדוגמה, "כשה למדתי", "לה מקום", "שה היה" או "מי כולם" (במקום "מכולם"). טעויות אלה נפוצות משום שבשפות רבות אחרות (בהן רוב השפות האירופיות) ממלאות מילות-יחס נפרדות את תפקידן של אותיות השימוש.
שימוש בכתיב נכון בהקשר שגוי
שני שלטי רחוב ברחוב יפתח שבשכונת בקעה בירושלים. בשניהם השם בעברית מנוקד באופן שגוי – בשלט הימני יש דגש מיותר באות פ"א, ובשלט השמאלי חסר דגש באות תי"ו. השם באנגלית כתוב בשתי דרכים: בשלט הימני בתעתיק מעברית ובשלט השמאלי – כמקובל בתרגום התנ"ך לאנגלית.

במקרים מסוימים מכירה השפה במספר אופני כתיבה נכונים של מילה, אך מגבילה את השימוש בכל צורת כתיבה להקשר מסוים. בין השאר, אין זה מקובל שבאותו טקסט ישמשו צורות כתיב שונות לאותה מילה. שמות, למשל, נכתבים במקרים רבים במספר צורות, אך שימוש באופני כתיבה שונים באותו טקסט ייחשב כשגיאת כתיב, וכך גם כתיבת אותו שם רחוב בכתיב שונה בשלטים שונים[5].
שגיאות הנובעות משיבושי דיבור

דמיון בהגיית עיצורים שונים מביא לעתים לשגיאות בהגייה, המובילות בתורן לשגיאות כתיב. כך, לדוגמה, "ספתא" במקום "סבתא" (דמיון בין שני עיצורים סותמים שפתיים), ו"אגדח" במקום "אקדח" (דמיון בין שני עיצורים סותמים אחוריים). בשפות שבהן נהוגים מספר עיצורים בזה אחר זה (כגון גרמנית) יש נטייה להיעלמות אחד העיצורים בדיבור, וכתוצאה מכך – לשגיאה בכתיב (hälst במקום hältst וכדומה).

קיצורים או שיבושים בשפה המדוברת מובילים אף הם לשגיאות כתיב, בהם ביטויים כמו "צא בחוץ" במקום "צא החוצה" ו"אחורי זה" במקום "אחרי זה". באנגלית ניתן לראות זאת, למשל, בקיצורים wanna ו-gonna במקום want to ו-going to.

אחת מן השגיאות הנפוצות ביותר בשפה העברית היא החלפה של האות הראשונה בפעלים בגוף ראשון בזמן עתיד מ-א' ל-י', לדוגמה: "אני ישמע" במקום "אני אשמע". שגיאה זו נובעת ככל הנראה מהחיבור בדיבור בין ההברה "ני" במילה "אני", להברה "א" בפועל שבא אחריה, היוצר צליל שדומה לצלילה של האות י'.
החלפה בין מילים שנהגות באופן דומה

לעתים יכולה להיות החלפה של מילה במילה אחרת שקיימת באוצר הלשוני של השפה והיגויה דומה. טעות זו נעשית כיוון שהאדם כבר נתקל בעבר באיות אך משבצו באופן מוטעה. למשל החלפה של המילים "מיתה" ו"מיטה" אחת בשנייה. לעתים קשה לברר לאיזו משמעות התכוון הכותב למשל כאשר הוא כותב ש"המיתה הייתה רכה", האם הוא מתכוון לכך שהמזרן היה רך או שהאדם נפטר בשיבה טובה.
שגיאות דקדוקיות

שליטה לקויה בכללי הדקדוק, כגון כללי הטיית הפעלים, עלולה להביא לאיות שגוי של מילה.
כתיב מנוקד וכתיב מלא
שלט ברחוב בוגרשוב, שבו שם הרחוב מנוקד, אך חסר בו דגש קל בתחילת השם "בוגרשוב"

בעברית נהוגים שני סוגים של כתיב תקני:

כתיב מנוקד
כתיב חסר ניקוד (כתיב מלא), שבו מתווספות האותיות ו' וי' כתחליף חלקי לניקוד

הוספת ניקוד בהברה שנכתבה בכתיב מלא היא שגיאת כתיב. הבלבול בין כתיב מלא לכתיב חסר אף מביא להשמטת אותיות י' או ו' שהן חלק מהכתיב היסודי (המנוקד) של המילה.

אף שפעמים רבות חריגה מכללי הכתיב חסר הניקוד נובעת מחוסר היכרות עם כללים אלה או משגיאת כתיב אקראית, לא תמיד זה המצב. כללי הכתיב חסר הניקוד עדיין נמצאים בתהליך גיבוש ומשתנים לעתים, ולכן טקסט שנכתב לפי גרסה קודמת של הכללים עלול להיראות שגוי בעיני קורא המקפיד על הכללים העכשוויים. כמו כן, יש החולקים על אחדות מהחלטות האקדמיה ללשון העברית בתחום זה, וכותבים במודע שלא לפי הכללים.

כתיב מנוקד נמצא בשימוש מצומצם בקרב כותבי עברית, וכלליו אינם מוכרים למרביתם. לפיכך פעמים רבות כאשר טקסט מנוקד נכתב על ידי מי שאינו מומחה, נופלות בו שגיאות.
תקנון כתיב והחלטה מהו הכתיב הנכון

ניתן להגדיר כתיב מסוים כ"שגיאת כתיב" אם ישנו גוף המפקח על הלשון וקובע מהו הכתיב התקני. לכן, ככל שלשפה ישנם חוקי כתיב מפותחים יותר, יש בה יותר מילים שאפשר לאייתן לא נכון. שגיאות כתיב נפוצות, בעיקר במילים המאויתות באורח לא-סטנדרטי, עשויות להתקבל בשלב מסוים ככתיב תקין על ידי הגוף המפקח על השפה. במקרה של שפה המדוברת במספר אזורים נבדלים, יכול להיווצר כתיב שונה בכל אחד מהאזורים (כמו ההבדלים בכתיב בין אנגלית בריטית לאנגלית אמריקנית).

בזמנים שבהם לא היו גופים המפקחים על השפה, כל כתיב היה נחשב לתקני. בימינו, לעומת זאת, בשפות רבות מוגדרת לכל מילה צורה אחת או מספר קטן של צורות תקניות. כתיבה בצורה שונה מהצורה התקנית נחשבת לשגיאת כתיב, גם אם הקורא מסוגל להבין את כוונת הכותב. הכתיב התקני נקבע בידי גוף ממלכתי האחראי על השפה, או בידי מילונאים וגורמים אקדמיים הנחשבים כבעלי סמכות בעניין. מסיבה זו, רק מערכת תקנון מפותחת מאפשרת את קיומן של שגיאות כתיב.

כדי להקטין את מספר השגיאות, נערכת במקרים מסוימים רפורמת כתיב בשפה. מונח זה מתייחס לשינוי מהיר ומקיף בכתיב, בעיקר כזה שמכתיב הגוף האחראי על השפה. בצרפתית, לדוגמה, התקבלה בשנת 1990 רפורמת כתיב מקיפה, שנועדה להקטין את מספר יוצאי הדופן ולהפוך את השפה לפשוטה יותר לכתיבה. הרפורמה אושרה באופן רשמי בצרפת, בבלגיה ובמדינת קוויבק שבקנדה. המדינות דוברות הגרמנית הסכימו על רפורמה משותפת בשנת 1996, שנועדה אף היא לפשט את הכתיב.

במקרים קיצוניים יותר נעשו ניסיונות ליצור שפה מתוכננת אידאלית, שלא יהיו בה חריגים והכתיב בה יתאים בצורה מוחלטת לפונטיקה. השפה המפורסמת ביותר מסוג זה היא אספרנטו (אף כי מניעת שגיאות כתיב לא הייתה מטרתה העיקרית).
דרכים למניעת שגיאות כתיב
הוראת כתיב נכון

שגיאות כתיב נתפסות כסמל לבוּרוּת ולחוסר חינוך. טקסט הכתוב בשגיאות כתיב נותן רושם שכותבו איננו אדם משכיל. להבעת זלזול בטקסט הכתוב בשגיאות גסות משמש הביטוי (שמקורו ביידיש) "נח בשבע שגיאות", שמקורו כנראה בכך שנח היא מילה קצרה שאי אפשר (או קשה מאוד) לאייתה בשבע שגיאות.

בנוסף, שגיאות כתיב מקשות על הקריאה, לפחות בחלק מהמקרים. עם זאת, ישנם המפחיתים בחומרת הימצאותן של שגיאות כתיב בטקסט כתוב. גישות אלה כלפי חומרת הימצאותן של שגיאות הכתיב משפיעות לעתים על השאלה כיצד להתמודד עם שגיאות כתיב אצל תלמידים, אולם הן אינן שיקול בלעדי.

אנשי החינוך חלוקים בשאלה האם להשקיע מאמצים ישירים בהתמודדות עם שגיאות כתיב, ואם כן – אלו אמצעים. על פי גישה אחת, יש חשיבות לעיסוק בפעילויות ישירות שנועדו ללמוד כתיב נכון של מילים. מנגד, ישנם הטוענים שעדיף להשקיע את הזמן בעידוד הקריאה ולימודים אחרים, כי הילד ילמד לבד עם הזמן את האיות הנכון של המילים. במאה ה-19, היה נהוג בהוראת העברית לתרגל את התלמידים בכתיב של אוצר מילים גדול מאוד של 10000 ויותר מילים בבית הספר היסודי, במתכונת של כ-12 מילים חדשות ליום. בתחילת המאה ה-20 הוחלט לבטל את לימוד הכתיב בנפרד, מפאת היותו טכני וחסר עניין, והטיפול בשגיאות כתיב הוכלל במקצועות הלשון והספרות[6]. בהמשך, הוחזר מקצוע הכתיב לתוכנית הלימודים, אך לקראת סוף המאה ה-20 מקצוע הכתיב נדחק שוב אל השוליים.

האמצעים שבהם משתמשים אלו שמחשיבים את הטיפול הישיר בשגיאות הכתיב לחשוב ורצוי כוללים לרוב הכתבות, שלקראתן התלמיד צריך לשנן מספר מילים וחוברות תרגול כתיב בהן מבצע התלמיד משימות שונות סביב רשימות מילים שיש בהן סיכוי גבוה לשגיאות כתיב. כך גם נעשה לעתים בלימוד שפות זרות. ישנם מורים המורידים ניקוד על שגיאות כתיב במבחנים סטנדרטיים.

נוהג נפוץ בארצות הברית (שכמעט לא קיים בישראל) הוא תחרויות איות, שבהן מתחרים התלמידים על תואר המאיית הטוב ביותר. בארצות הברית יש אף תחרות איות לאומית המתקיימת מדי שנה.

שאלה נוספת היא האם לתקן שגיאות כתיב אצל תלמידים, שלא במסגרת לימוד הכתיב, ואם כן – למי ומתי. בגיל הצעיר מקובל שלא להעיר על שגיאות כתיב. ההערכה היא שכדאי לעודד כל כתיבה בגיל צעיר, ושהערות על שגיאות כתיב יגרמו יותר נזק מתועלת בכך שימאיסו את הכתיבה על הילד. בגילאים יותר מבוגרים, יש הטוענים שיש לתקן שגיאות כדי למנוע הישנותן, ויש הטוענים שהכתיבה התקנית מתפתחת עם הגיל ואין לתקנהּ. לעתים עולה הטענה שכדאי לעזור לכותב לשים לב לשגיאותיו ולתקנן בעצמו. יש חוקרים, כגון צביה ולדן, הטוענים שזהו תפקידם של מורים שהוכשרו לכך בלבד, ושההורים לא צריכים להתערב בכתיב של ילדיהם[7].

יש חוקרים המנסים לאמוד את הגורמים החינוכיים לשגיאות הכתיב ולברר איך, אם בכלל, יכולות הכתיב של אדם מושפעות מגורמים דידקטיים פורמליים – כלומר הסביבה החינוכית[8].
עריכה לשונית והגהה

בשל קדושתם הדתית, ספרי התנ"ך הגיעו לנוסח סופי לפני מאות שנים ולא נערכו מאז. מדענים שהעוסקים בביקורת נוסח המקרא בודקים את גלגוליו של התנ"ך, ובין השאר את שינויי הכתיב בנוסחים שונים. חוקרים מודרניים טוענים ששגיאות כתיב במקרא גרמו לתופעת הקרי וכתיב, שבה הוגים את המילים בצורה שונה מהדרך שבה הן כתובות.

בתהליך ההוצאה לאור של ספרים ויצירות כתובות אחרות עוברת היצירה, בדרך כלל, עריכה לשונית והגהה. בשני שלבים אלה הטקסט עובר קריאה קפדנית כדי לסלק ממנו שגיאות כתיב והקלדה. בהוצאות הגדולות כל טקסט עובר מספר הגהות, אך עם זאת יכולות להיות טעויות שלא יתוקנו. הועלו טענות שהמגיהים והעורכים הלשוניים בעיתונים ובמקומונים בישראל לא מבצעים את עבודתם כראוי בשל שחיקת שכרם וקיצוץ בתקנים, מה שגורם לשגיאות כתיב רבות בעיתונים. בין הדוגמאות שהובאו לכך מהעיתונים המרכזיים בישראל הן "השחיטות", "צלב כרס" ו"המחשב שווק חיים"[9]. בניגוד לעבר, שבו היו נפוצות שגיאות כתיב לכתיב שאיננו קיים, בעקבות הכנסת בודקי איות אוטומטיים לפעולה רוב שגיאות הכתיב הן כאלה שבהן מופיע כתיב לא נכון שיש לו משמעות אחרת מהקשר המשפט, מפני שבודקי איות פשוטים אינם מאתרים שגיאות מסוג זה. באנציקלופדיות, ספרים מתורגמים וכו' ניתן להוציא מספר כרכים. מלבד עדכונים, ניתן לתקן בהם גם טעויות כתיב.
כלים ממוחשבים לטיפול בשגיאות כתיב

אדם הקורא טקסט ובו שגיאות כתיב מסוגל בדרך כלל להתגבר עליהן (לפחות כל עוד אינן גסות במיוחד). כדי שמחשב יתגבר על שגיאות כתיב בקלט הניתן לו, נדרש טיפול מיוחד, ולכך משמשות דרכים אחדות.
ידע מילוני ולשוני
בדיקת איות במעבד התמלילים של אופן אופיס כוללת הצעות לתיקון השגיאה

כלים המשמשים להקלדה נרחבת של טקסטים, כגון מעבד תמלילים ותוכנת דואר אלקטרוני, מצוידים לעתים במילון, שבאמצעותו הם בודקים את הטקסט המוקלד, כדי לזהות מילים שאינן נכללות במילון, ולסמנן כדורשות תיקון, לעתים תוך מתן הצעות לתיקון השגיאה. ניתן להעשיר את אוצר המילים של המילון, במילים שאינן מוכרות למילון אך המשתמש רואה אותן כתקינות. בנוסף לאוצר המילים, מצויד המילון ביכולת לשונית, המאפשרת גם זיהוי הטיות שונות של המילה, כגון הטיה מיחיד לרבים, הוספת אותיות השימוש וכדומה. כלי זה מזהה לא רק שגיאות כתיב, אלא גם טעויות דפוס. כלי כזה מסייע היטב להפחתת שגיאות הכתיב, אך אינו מושלם, ובפרט אינו מסמן שגיאת כתיב במקרה שהמילה השגויה היא מילה תקנית במשמעות אחרת (לדוגמה, בכתיבת המילה "המון" כ"אמון" היא לא תסומן כשגויה מכיוון שהמילה "אמון" גם היא תקינה).
קול ההמון

מנוע החיפוש גוגל מייצג את קול ההמון[דרוש מקור], וכאשר מחפשים בו מילה בעלת מספר מצומצם של תוצאות (או ללא תוצאות כלל), ששינוי בה מניב תוצאות רבות, נכתבת בראש דף התוצאות שאלה האם הכוונה היא למילה המציעה את מספר התוצאות הרב יותר. לדוגמה, למי שכותב "קיבוש" מתקבלת השאלה: "האם התכוונת ל:כיבוש" (תוך הצגת כל המופעים של "קיבוש", והתעלמות מהאפשרות שהכוונה הייתה דווקא "קיבוץ" – שגיאת הקלדה שסבירותה נמוכה יותר). פעמים רבות, ובפרט כאשר מחפשים מחרוזת בת יותר ממילה אחת, הצעתו של גוגל מתגברת על שגיאות כתיב. עם זאת, ככלי לתיקון שגיאות כתיב, שיטה זו אינה מושלמת:

לעתים יציע גוגל תיקון לאיות תקין שאינו נפוץ: למשל במקרה של המילה "משכנתה" מוצגת שאלה המפנה ל"משכנתא". קבלת הצעה זו תיתן לשואל תוצאות חיפוש רבות, ובכך היא משרתת את מטרתו של גוגל, אך אינה מעידה על שגיאת כתיב.
כאשר שגיאת הכתיב נפוצה באינטרנט, גוגל אינו רואה בה שגיאת כתיב. כך, למשל, אין כל הסתייגות מחיפוש "זאולוגיה", כתיב שגוי של המילה "זואולוגיה";.

אלגוריתם לזיהוי שגיאות כתיב

אלגוריתמים פונטיים מייצגים מילה באמצעות צורת ההגייה שלהם. בעזרת אלגוריתמים ממשפחה זאת ניתן לזהות ולתקן שגיאות כתיב והקלדה על ידי השוואה למאגר של מילים חוקיות.
שימוש מכוון בשגיאות כתיב
סטיקר בחירות נגד הליכוד. הטענה שבסטיקר היא, שהמפלגה אינה דואגת מספיק לחינוך של ילדי ישראל, והשימוש בשגיאות כתיב ממחיש את התוצאות של חינוך לקוי.
שלט בזכרון יעקב עם שגיאות כתיב מכוונות

בדרך כלל נוצרות שגיאות כתיב, כמתבקש משמן, כתוצאה משגיאה, אולם לעתים נעשה שימוש מכוון בשגיאות כתיב להעברת מסר מסוים.

בשל היותן של שגיאות הכתיב סמל לבורות, רבים משתמשים בשגיאות כתיב כלעג לקבוצות חסרות השכלה. כדוגמה ניתן להביא את הביטוי שולת!!!1 הנפוץ בשפת האינטרנט. הביטוי הנ"ל הוא איות מיוחד של המילה "שולט", שמשמעה בסלנג הוא "נהדר". בביטוי זה משתמשים בעיקר כביטוי לעג ל"פקצות" ודומיהן, ולעתים כהוספת נימה מבודחת לכתיבה. ביטוי זה בא גם מצד הקבוצה הנ"ל עצמה, כמעין התרסה כנגד הממסד והכרה בחוסר ההשכלה האקדמית שלהן, כמו השורה "בא לי לצעוק, אני פרחה!" בשיר הפרחה.

לעתים נעשה שימוש מודע בכתיב לא-תקני כדי להעביר מסר או כדי למשוך את העין. לדוגמה, בפרסומות כתובות משתמשים לפעמים בשגיאות כתיב כדי לחקות טקסט שנכתב ברישול או בזריזות, כמו הודעת טקסט, הודעת דואר אלקטרוני או טוקבק. בכתיב לא תקני נעשה לעתים שימוש כדי "לחקות" בכתב מבטא זר או לא תקני של דמות ביצירה ספרותית או אחרת (ראו "שגיאות כתיב בספרות", להלן).

שימוש אחר בשגיאות כתיב הוא שימוש אירוני בכתיבה שגויה בעת הדיון בשגיאות כתיב עצמן, כמעין התייחסות עצמית הומוריסטית. "שגיעוט קטיב" (גם "שגיעות קטיב") הוא ביטוי נפוץ בעגה שמשמעותו "שגיאות כתיב", המבוסס על עקרון ההתייחסות העצמית. בביטוי זה יש מידה של זלזול כלפיהן. אפשר לכתוב אותו גם כ"שגיעות קטיו" או "שגיעוט קטיו", אך צורות אלה מקובלות פחות.

על אותו העיקרון מתבסס המשפט הפרדוקסלי "במשפת זה יש שלוש שגיעות". הכשל הלוגי נובע מכך שבמשפט זה ישנן שתי שגיאות כתיב, אך אם אינו נכון הרי הוא בעצמו שגיאה – כך שיש בו שלוש שגיאות; במקרה שיש בו שלוש שגיאות – הוא נכון, ולכן אינו שגיאה, וחוזר חלילה.

להקת התעויוט, אשר ליוותה את הזמר אביב גפן בתחילת דרכו, בחרה בכוונה תחילה שם שגוי זה שהוא התייחסות הומוריסטית לטעויות בכתיבת המילה "הטעויות" עצמה עם טעויות כתיב (בדומה לביטוי "שגיעוט קטיב").

בשמן של קבוצות הבייסבול האמריקאיות "Chicago White Sox" וה-"Boston Red Sox" המילה Sox היא שיבוש מכוון של המילה Socks שמשמעותה גרביים.
שגיאות הכתיב בספרות

לשגיאות הכתיב יש חלק חשוב ביצירתו של י"ל גורדון "קוצו של יוד" [10]. הפואמה מספרת על גבר שהסכים להתיר את אשתו מעגינותה וכתב לה גט. הספינה בה הפליג האיש נטרפה וגורלו לא נודע, אך מסמך הגט שרד. אף על פי כן, שגיאת כתיב במסמך הרלוונטי (החסרת האות יו"ד מהמילה "הילל") מנעה מן הרבנים לאשרו. יצירה זו עושה שימוש בתפיסה המקובלת של שגיאות הכתיב כדבר שולי ולא משמעותי כדי למתוח ביקורת על הרבנים ועל המסורת היהודית. [11]
בסדרת ספרי הארי פוטר מוזכרים עטים מאייתים שמאפשרים לכתוב ללא שגיאות כתיב, אולם כשכוחם נחלש הכותב בהם כותב שגיאות כתיב בעל כורחו.
בסיפורו של הסופר דניאל קיאס, "פרחים לאלג'רנון", יש לשגיאות הכתיב חלק מהותי. הסיפור, שנכתב כיומן של הגיבור, מתאר את התפתחותו האינטלקטואלית של אדם בעל פיגור שכלי, בעקבות ניתוח מוח. ההתקדמות מתגלה בין השאר על פי מספר שגיאות הכתיב של הגיבור, מספר שקטן ככל שהגיבור "משכיל".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91

פורסם בקטגוריה מאמרים | עם התגים | השארת תגובה

שמחת תורה


שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש במחזור שנתי. בארץ ישראל מועד החג הוא בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ומחוצה לה הוא נחוג ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי).

מקור מחזור הקריאה השנתי

מקורו של יום הוקבע על פי השיטה המחזורית של חכמי בבל שבה הסתיים המחזור השנתי של קריאת התורה אחת לשנה ביום זה, בניגוד למנהג ארץ ישראל הקדום, אשר על פיו היו מסיימים את מחזור קריאת התורה אחת לשלוש שנים וחצי. עם התפשטותו של מנהג בבל בעולם היהודי כולו, ואף בארץ ישראל, התפשט גם מנהג חגיגות שמחת תורה.

ביסודו, נקבע שמחת תורה ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי), וכך הוא נחוג בכל תפוצות ישראל. בארץ ישראל, בה נחוג שמיני עצרת יום אחד בלבד ואין בה יום טוב שני של גלויות, נהגו לחגוג את שמחת תורה ביום שמיני עצרת עצמו (כ"ב בתשרי).

מקור החג

השמחה עצמה לכבוד סיומה של תורה מקורה כבר במדרש האגדה (שיר השירים רבה), כפי שלמד ספר האשכול:

Cquote2.svg "ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו", אמר ר' אלעזר: מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה… לכך עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה.[1] Cquote1.svg

אין המדרש מכוון כלפי יום זה ביחוד, אך ראשונים הסתמכו על דברי המדרש וממנו הסיקו פרטי הלכות על אופיה וצורתה של השמחה.

שם החג

השם "שמחת תורה" מופיע בטקסטים מתוארכים[2]לראשונה רק במאה ה-11 בספרד אצל הרי"ץ גיאות: "רגילין ביום זה הואיל ובו מסיימין את התורה לעשות כמה קילוסין והידורין לספר תורה ואומרים כמה דברי שבח והודאות לכבוד ספרי תורה וכמה מיני שבחות ושמחות רגילין לעשות בו ונתכנה יום שמחת תורה".[3] כמו כן הוא מוזכר בתיקוני הזוהר.[4] וכך הוקבע בשולחן ערוך: "וקורין יו"ט האחרון יום שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה".[5]

לפני שהשתרש השם שמחת תורה, בסידורו של רב עמרם גאון, כונה החג בפשטות "יום שני של שמיני עצרת", ואצל רב האי גאון הוא כונה "יום תשיעי ספק שמיני לחג". קיימת אמנם תשובה המיוחסת לגאון ובה מופיע הביטוי "יום שמחת תורה" אבל ככל הנראה נוסח זה הוא תוספת מאוחרת לחיבור המקורי. בבבל כינו את היום "עיד אל תבריך" בערבית. השם "שמחת תורה" מופיע גם בסידור רש"י.

הקריאה בתורה ומנהגיה

בקריאת התורה קוראים בפרשת "וזאת הברכה", המסיימת את ספר דברים, ונהוג לכבד בעלייה לתורה את כל באי בית הכנסת, לרבות הילדים, העולים יחד לתורה (במספר קהילות נקראת עליית הילדים עליית כל הנערים).

חתני התורה

לאחר עליית כל הקהל לתורה בפרשת "וזאת הברכה" עולה חתן-תורה לקרוא את סוף הפרשה (וסוף התורה כולה) ומיד אחריו עולה חתן-בראשית ומתחיל לקרוא מפרשת בראשית כדי לסמל את המשכיות ומחזוריות התורה. מסיבה דומה נהוג להפטיר בתחילת ספר יהושע שהוא הראשון מספרי הנביאים.

במרבית הקהילות הספרדיות (למעט מערב אירופה) קיים חתן נוסף המכונה "חתן מעונה" הקורא את הפסוקים "מעונה אלהי קדם" עד "ויעל משה" (דברים, ל"ג, כ"ז-כ"ח). בכמה מקהילות הבלקן, ובקהילות גאורגיה, קיים חתן רביעי, המכונה "חתן ויעל". חתנים אלו עולים לפני חתן תורה, שלפי המנהג, חוזר וקורא, את כל פרשת "וזאת הברכה", מתחילתה ועד סופה.

במנהג איטליה לעומת זאת קיים רק חתן אחד והוא חתן תורה, שלאחר קריאתו קוראים רק קטע קצר מפרשת בראשית מתוך החומש בלי ברכות.

מנהגים נוספים הקשורים בקריאה

בכמה מקהילות האשכנזים נהוג להגביה את ספר התורה הפוך – כאשר הצד הכתוב מופנה החוצה. יש שהתנגדו למנהג זה.

מנהג נוסף בחלק מקהילות האשכנזים הוא לקרוא בתורה גם בליל שמחת תורה.

ההקפות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקפות בשמחת תורה

את שיאן של חגיגות הסיום מסמלות ה"הקפות", בהן מוציאים את כל ספרי התורה (או מספר טיפולוגי של ספרים כמו 7, 13, 18 וכדומה) מארון הקודש, ועורכים עימם שבע הקפות או יותר מסביב לבימה כשהם נישאים בזרועות המתפללים, תוך שירה וריקודים. את טקס ההקפות נוהגים לערוך מספר פעמים במהלך החג ובצאתו.

מקורן

ההקפות, בין של ליל שמחת תורה ובין של יום, אינן נזכרות לא בראשונים, בארבעה טורים או בבית יוסף. ב"המנהגים", של ר' יצחק אייזיק מטירנא הוזכרו, אבל רק אלו של הלילה: "מפקין כל ס"ת שבארון וש"ץ נוטל ס"ת אחת ומתחיל אנא ד' הושיעה נא אלוקי הרוחות ב' או ג' חרוזות ומסבב את המגדל והעם עמו עם הס"ת". למחרת, בשחרית: "ומפקין כל ס"ת שבארון וש"ץ אומר שמע ישראל אחר גדלו ועומד אצל המגדל ואומר אנא ד' הושיעה נא כאמש רק שאין מסבב המגדל". הרמ"א פסק את מנהג ההקפות בשו"ע: "נוהגין במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי התורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות (הוצאת כל ספרי התורה נזכרה גם בראשונים) וכל מקום לפי מנהגו. ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משום שמחה".

מספרן

במשנה ברורה כתב בשם אחרונים: "יש מקיפים ג' פעמים ויש ז' פעמים, כמו בהושענא רבה, וכל מקום לפי מנהגו".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | השארת תגובה

משה להב -הטיש הגדול!


1234545_10201092009555097_1945279003_n

יבואו השכנים, כולם בהמונים ולכולם יהיה מקום "… (בהזמנה מראש..)

מקומות אחרונים לטיש הגדול של משה להב בתיאטרון תמונע ת"א ביום ג' הקרוב!!!

תאטרון תמונע – שלישי, רגע לפני סוכות
רחוב שונצינו 8 תל אביב …ראה/י עוד — עם משה להב.

" יבואו השכנים, כולם בהמונים ולכולם יהיה מקום "… (בהזמנה מראש..)

מקומות אחרונים לטיש הגדול של משה להב בתיאטרון תמונע ת"א ביום ג' הקרוב!!!

תאטרון תמונע – שלישי, רגע לפני סוכות
רחוב שונצינו 8 תל אביב

22:45 | 17-09-2013 | יום שלישי

מחיר: 85 ש"ח
טל להזמנות: 052-5999244

פורסם בקטגוריה Uncategorized | השארת תגובה

דרוש מדריך לדירות הכשרה!


לבית חינוך עוורים דרוש: מדריך לדירות הכשרה. דתי, עבודה בשעות הערב: 15:00-22:00.
יש יום חופשי אחד בשבוע.. מתאים לסטודנטים!!
אשמח אם תפיצו את ההודעה לאנשים רלוונטים, לפרטים: ליאור – 0509860248.
תודה!!

פורסם בקטגוריה Uncategorized | השארת תגובה

עמותת שורשים למען ניצולי שואה וקשישים!


אנא מכם, כל מי שמכיר, יודע, יכול, עמותת שורשים זקוקה ל 1000 מ"ר באזור תל אביב, שיאפשר להכין 1000 אריזות לחג למען קשישים וניצולי שואה. אשמח לשיתופים כי רק יחד נצליח במבצע החשוב הזה !!!
ממשיכה לחפש …למי שיש קשרים אולי במגזר העסקי הפרטי – זה הזמן להפעיל אותם. קשרים בנדל"ן – מחפשים 1000 מטר לפחות באזור תל אביב בלבד ! ,קומת קרקע ,מים ,חשמל וגישה נוחה למקום . צריכים את המקום החל מה 14/03 ועד ה 21/03. יש לנו 1100 בתים של קשישים וניצולי שואה שמחכים לנו ,כמו כל חג ,שנגיע עם החבילות והפרחים . קשה לי לחשוב שכל האופרציה הזו תרד לטמיון בגלל מקום . כולנו פה מחכים רק לתת ולעשות ,ומקום אין …. כבר הגיעו אליי מהפייסבוק בזכות השיתופים . צריך רק את האדם האחד והנכון שזה יגיע אליו ומשם העבודה והביצוע עלינו … Shorashim Group קבוצת שורשים-בבקשה תשתפו שוב , תייגו , עשו כל מה שאפשר לעזור לנו ולשמח אותם גם בפסח הקרוב …תודה ♥

פורסם בקטגוריה עזרה לקשישים וניצולי שואה. | עם התגים , | השארת תגובה

ב- 16/2 – מוצ"ש שרים הכי ישראלי עם גילה ואיל !


שד' יעקב 50 שיכון המזרח ראשון לציון
שבת 16 פברואר 2013
[מועד]
‏20:30‏ עד ‏23:30‏
[מקום]

שד´ יעקב 50 שיכון המזרח ראשון לציון
[תיאור]
שימו לב חברים שלנו !
החודש הזה נפגשים באמצע החודש…
שרים הכי ישראלי עם גילה ואיל
במועדון הזמר במזרח ראשון
40 ש"ח כניסה
16/2 מוצ"ש בשעה 20:30
ישיבה סביב שולחנות
כיבוד קל, בירות, יין ושתיה חמה
חייבים לשריין מקום מראש !
052-3010006

פורסם בקטגוריה Uncategorized | השארת תגובה

משה להב ה"טיש הגדול "!


539954_4403117992135_72531547_n
מעבר למופעים המפורסמים כאן נהיה ב 15.2 בטיש מיוחד עם ננסי ברנדס – האהבה פנים רבות לה לרגל יום האהבה (אחד מהם..), וצפו פרסום על טיש באגמון החולה בקרוב…
בינתיים טיש ירושלמי מוצלח הערב ושבת שלום לחברים!!!!

פורסם בקטגוריה Uncategorized | השארת תגובה

הצעה לאחים ואחיות שעוסקים במקצוע הסיעוד!


לכל חבריי וחברי חבריי אשר עוסקים במקצוע הסיעוד (אחים\אחיות) הודעה זו היא עבורכם:
אם את\ה אח\ות מוסמכת ומאסת בעבודת המשמרות אני מזמינה אתכם להמשיך ולעבוד במקצוע הסיעוד אך בשעות נוחות יותר (08-14 חמישה ימים בשבוע) עם שכר הולם, תנאים מעניינים וזאת תוך המשך ניהול חיי משפחה שלא על חשבון העבודה!!!

שורה תחתונה, אני מחפשת אחים ואחיות מוסמכים המבקשים לעשות שינוי או המחפשים עבודה אחרת (ו\או נוספת) קרוב למקום מגוריהם.

מתאים גם לאחיות שיצאו לפנסיה.
המשרה היא לגברים ונשים כאחד.

פנו אלי כאן בפרטי

https://www.facebook.com/racheli.ho?ref=ts&fref=ts

או בטלפון 0526333033 ונמשיך הלאה.

רחלי

פורסם בקטגוריה Uncategorized | השארת תגובה

מוצ"ש 3/11 ערב זמר-הצדעה לשירי יורם טהר לנ!


  • בית דורון.רחוב
    הראשונים 1 רמת גן.סמוך לצומת עלית
  • שרי ברק ויהודה שרים אתכם משירי יורם טהרלב
    ארצנו הקטנטונת,אתה לי ארץ,בפרדס ליד השוקט,הבלדה על יואל משה סלומון,היה לי חבר היה לי אח,חשמל זורם בכפות ידך
    ישנן בנות,נח,על כפיו יביא,צל ומי באר,קום והתהלך בארץ,ועוד…..,
    בליווי מילים מוקרנות על גבי מסך.

    המחיר כולל כיבוד ושתיה חמה
    לפרטים והרשמה:
    http://tinyurl.com/3k7ekao
    יהודה 052-2752217

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , | השארת תגובה

הטיש הגדול מארח את יורם טהר לב!


יום חמישי | ט"ז חשון, תשע"ג | 01-11-2012

הטיש הגדול

הטיש הגדול מארח את יורם טהרלב!

המופע "הטיש הגדול – שירים ישראליים ושאר רוח"
הוא מופע של איש אחד שהפך לתופעה ישראלית יחידה במינה.
'משה להב הטיש הגדול' הופכים כל התכנסות לחוויה בלתי נשכחת,
המפיחה בשירה הישראלית המשותפת רוח חדשה ורעננה.

21:00 – בית-העם – שדמות-דבורה
מחיר כניסה: 40 ₪ – תשלום בכניסה לאולם

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , | השארת תגובה